דצמבר 2021
מורן מקמל
בילדותי הייתי 'תולעת ספרים' – נשאבת למילים, לעלילות, לתיאורים, נפגשת עם דמויות ואירועים. שבוע הספר היה אחת התקופות האהובות עליי בשנה ותמיד חלמתי להיות סופרת שמציגה את יצירותיה בדוכן. מאז בגרתי מילים עדיין נשארו חשובות עבורי, בעלות משמעות והשפעה והרביתי לכתוב ככלי עיבוד ושיתוף. לפני כמה שנים מצא את עצמו טקסט סיפור קסום מתגלגל מראשי למקלדת המחשב. בעידוד חבריםות ומשפחה החלטתי שזה הסיפור כספר ייצא. פניתי לנשות מקצוע, הרעיון התגבש ואז.. החיים..
ככה הוא חיכה במגירה, או יותר נכון בתיקיית מחשב תחת השם "החלום שלי: הספר שלי", ומדי פעם הייתי מציצה בה בעקצוצי כאב ודגדוגי ציפייה.
בדצמבר 2021 בעוד האנושות מתמודדת מול מגיפה עולמית ואני מתמודדת מול מחלה אחרת הרגשתי צורך בעוגן שיציל אותי מלהיסחף, והחלום שלי: הספר שלי, שעוסק בדיוק בהתמודדות עם פחדים וגילוי האומץ נתן לי את זה. כך יצאתי אל הדרך, אל המסע כמו שכיניתי אותו.
בחששות כבדים ובחרדת קודש הזנתי את כל הפרטים הנדרשים כדי להעלות קמפיין גיוס המונים. עם כל הטיפים שקיבלתי והעזרה המקדימה בניסוחים, הקפיצה למים היתה מהירה משחשבתי. כמה מהירה? שבטעות העליתי את הפרוייקט שבועיים לפני הזמן המיועד ואז מרוב לחץ השתבשה לי כל תכנית העבודה שעמלתי עליה לפני כן.
כנראה שלא תמיד תכנית סדורה היא הדבר היחיד שעובד. התמיכה המדהימה שקיבלתי היתה מעל ומעבר לכל המצופה. תוך עשרה ימים בלבד הגעתי ליעד הגיוס הראשוני. זה היה תהליך אינטנסיבי, ארוך ומקש אחד של ריפרש שכמעט קיפח חייו במסגרת מילוי תפקידו אבל בסיום הפרוייקט עמד על 147% גיוס ולמעלה מ 500 עותקים שהוזמנו מרחבי הארץ וגם מכמה מדינות ברחבי העולם.
אומרות שמסע אחד מתחיל בצעד קטן,
כך יצאה התיקייה מהמחשב ואני והספר יצאנו לאור.